החלטה בתיק בש"א 157166/08

1.         בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה, עפ"י תקנה 100 לתקנות סדר          הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

2.         עסקינן בתביעה כספית על סך 2,500,000 ש"ח לדמי תיווך בגין ביצוע עסקה לרכישת נכס        בשוויץ.            

3.         תמצית טענות המבקשת בבקשה:

            א)         כל עוד פעולת התיווך עצמה נעשית על פי הנטען בישראל הרי שחלות עליה,                                     וממילא על העוסק בה, הוראות חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996                                (להלן:"חוק המתווכים") ללא קשר לשאלת מיקום הנכס נשוא הפעולה.    

ב)                  חוק המתווכים החל בענייננו הינו ההסדר הבלעדי שלאורו יש לבחון את התובענה הן משום שמדובר בדין מיוחד ומאוחר הגובר על דין כללי ומוקדם, והן משום אופיו הקוגנטי של חוק המתווכים.             

ג)          גם בהנחה שכל האמור בתביעה יוכח כנכון, (למרות הכחשת הנתבעת), לא יהיה בכך כדי לזכות את המשיבה בסעד של דמי תיווך, שכן המשיבה ופעולת התיווך לה היא טוענת, אינן עומדות בדרישות חוק המתווכים ותקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב),          התשנ"ז- 1997 (להלן:"תקנות המתווכים"), וזאת אף לשיטתה של המשיבה עצמה (כעולה מכתבי הטענות מטעמה).

                        לטענת המבקשת, הטיוטה שהעבירה לה משיבה לא נחתמה (מאחר ולא היתה                     מוסכמת), וממילא לא הבשילה לכדי "הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך                                במקרקעין", כנדרש עפ"י סעיפים 9 (א) ו- 14 (א) לחוק המתווכים ואף לא עמדה                        בדרישות המפורטות בתקנות המתווכים לעניין הזמנה כאמור. 

                        כמו כן, המשיבה ו/או בעל השליטה בה, מר מתנה, אינם מחזיקים ברשיון לעסוק                בתיווך במקרקעין, כנדרש בסעיף 14 (א) לחוק המתווכים.  

4.         תמצית טענות המשיבה בתגובה:

            א)         לאור התנהלותה של המבקשת, שאינה מוכחשת על ידה וממנה עולה כי                              המבקשת ביקשה לקדם את עסקיה באמצעות הקשר שלה למשיבה, שהרי היא                     מצהירה כי זהו תחום עיסוקה והיא פועלת ליצירת קשרים עם גורמים  הפעילים                  בתחום זה באירופה ולכן עליה לזהות ולהגיב מהר להזדמנויות עסקיות הנגלות                   בדרכה, הרי שהיא מושתקת ומנועה מלטעון לדחיית התביעה על הסף.   

            ב)         לצד חוק המתווכים חלה מערכת חוקים כללית כמו גם פסיקת בתי המשפט אשר                קדמה לכניסת חוק המתווכים לתוקף ואשר חלים על האירועים נשוא התובענה,                      גם אם חוק התיווך אינו חל.

העובדה כי המשיבה מבקשת להחיל את הוראות הדין הישראלי הכללי ובכלל זה את פסיקת בתי המשפט אינה שוללת את הטענה כי חוק המתווכים אינו חל על המקרה לאור לשונו ומטרתו.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           

            ג)          חוק המתווכים אינו חל על פעילות המשיבה. המשיבה אינה טוענת ו/או מודה כי                 היא "עוסקת בתיווך במקרקעין". טענות המבקשת בקשר למהות ההתקשרות                אינה אלא פרשנות שלה, אשר נטענת בכדי לנסות להחיל את הוראות חוק                              המתווכים על המקרה דנן.  

            ד)         חוק המתווכים אינו חל על הנכס נשוא התובענה המצוי בשוויץ ו/או על                              האירועים נשוא המחלוקת, שכן החוק לא התיימר לחול על פעילות עסקית של                    גורמים לגבי נכסי נדל"ן בחו"ל, גם אם שני הגורמים המעורבים הם חברות                            ישראליות. 

            ה)         הואיל וחוק המתווכים הינו חוק צרכני אשר נועד להגן על ציבור הצרכנים אשר                  לציבור המתווכים יתרון מקצועי עליו ולאור מומחיותה ומקצועיותה של                                המבקשת בתחום הנדל"ן בארץ ובחו"ל, על ביהמ"ש לקבוע בפירוש כי עצם                            ניסיונה של המבקשת לחסות תחת הוראות חוק המתווכים נעשה בחוסר תו"ל                     ויש לדחות אותו.

            ו)          המבקשת מודעת לכך שאם נחיל על המקרה את פסיקת בתי המשפט החלה על                    עסקאות דומות קודם לכניסת החוק לתוקף, היא עלולה להיחשף לסכנה כי                                 התביעה תתקבל.           

5.         תמצית טענות המבקשת בתשובה לתגובה:          

            א)         יש לדחות את טענת המשיבה לפיה אין היא עוסקת בתיווך במקרקעין.

                        אם אמנם המשיבה אינה עוסקת בתיווך במקרקעין הרי שממילא אין תוחלת                       לתביעתה לקבלת "עמלת תיווך" וכבר מטעם זה יש להורות על סילוק התביעה                     על הסף. אם, לעומת זאת, המשיבה עוסקת בתיווך מקרקעין, כי אז אינה יכולה                    לחמוק מתחולתן של הוראות חוק המתווכים, בפרט כשהיא עצמה מודה                             שפעילות התיווך הנטענת נעשתה בישראל.